יו"ר אקים ישראל, עמי אילון

עמותת אקים נוסדה בשנת 1951 ע"י קבוצת הורים לילדים עם פיגור שכלי שהתאחדו סביב חזונם המשותף להביא לשיפור איכות חיי ילדיהם באמצעות שינוי תפיסות הממסד והחברה הישראלית כלפי אנשים עם פיגור שכלי, לפתח את מערך השירותים עבורם ולשפר את הטיפול בהם. שנים של נחישות ועשייה בלתי מתפשרת הפכו את אקים לגוף הגדול והמוביל בארץ הפועל למען מטרה זו ושמה את אנשיה בקדמת הבמה.
כיום, לאחר שנעשתה התקדמות משמעותית בתחום ולאחר שנעשו דברים שהם בבחינת נקודת אל חזור עבור אנשים עם פיגור שכלי, נשאלת השאלה: לאן מועדות פנינו? מה יהיה מקומם של אנשים עם פיגור שכלי ובני משפחותיהם בחברה הישראלית עשור מהיום או במילים פשוטות – מי נהיה בשנת 2020?

הדיון בשאלה זו  מחייב ללמוד את המגמות בעולם.

בשנת 2006 אושרה באו"ם האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות המגדירה חזון וסטנדרטים לזכויות אזרחיות וחברתיות להם זכאים אנשים עם מוגבלויות באשר הם. החזון פועל לשילובם בכל תחומי החיים – חינוך, תעסוקה ודיור. הנחת היסוד הינה כי השילוב יביא למיצוי יכולותיהם ויצור חברה טובה יותר המקבלת את האחר. כשאנחנו מתרגמים את חזון האמנה למציאות הישראלית עלינו לצאת מתוך הנחה שאם עד היום הדגשנו את זכותם של אנשים עם מוגבלויות להשתלב מעתה עלינו להוסיף כי זוהי זכותו של כל ילד בחברה העתידית לפגוש יומיום ילד עם פיגור שכלי בבית הספר ובמתנ"ס  כמו גם זכותו של כל אזרח לפגוש אדם עם פיגור שכלי בעבודה ובמקומות הבילוי.  המפגש והאינטראקציה  היומיומית תבוא לידי ביטוי בחינוך טוב יותר ובכך תהפוך אותנו לחלק מחברה פתוחה המקבלת את האחר. האמנה שואפת להגיע למציאות בה מספר המוסדות הנפרדים יופחת, ילדינו יתחנכו ויגדלו יחד,  אנשים עם מוגבלויות ישתלבו בקהילה הן בתחום הדיור והבילוי וכמו גם  במקומות תעסוקה.
כיום מדינת ישראל על אף המאמצים והעשייה המבורכת נמצאת עדיין הרחק מאחור ביחס למדינות אחרות בעולם. דוח דורנר הינו סנונית ראשונה אך עדיין איננו מבשר על השינוי .
הסנגור העצמי הינו תחום נוסף בחזון אליו מובילה אמנת האו"ם. כיום, אנשים עם פיגור שכלי במדינות רבות בעולם נאבקים בעצמם על זכויותיהם, מופיעים בדיוני ועדות הפרלמנט האירופאי ומציגים את עמודותיהם בכנסים בינלאומיים. אנשים עם פיגור שכלי שותפים לקביעת סטנדרט הדיור הנדרש ע"י משרד הרווחה במדינותיהם, בוחנים וקובעים האם ספקי השירות אכן עומדים בסטנדרט שנקבע.

 אנו ניצבים בפני שאלה קשה באשר לזהותנו בעשור הבא:
האם אקים הינה עמותת הורים הנאבקים עבור ילדיהם או  עמותה של אנשים עם פיגור שכלי ובני משפחותיהם הנאבקים יחד על יצירת חברה ישראלית טובה יותר?
ולסיום, אתגר נוסף העומד בפנינו , האם אנו מבינים את התמורה שבנתינה והאם ניתן לשנות את מילון המונחים של זכויות וחובות שיתאימו למציאות ימינו ?
בחברה הישראלית של שנת 2020 זכותם הבסיסית של אנשים עם פיגור שכלי הוא למלא חובות אזרחיות של שירות בצה"ל או שירות אזרחי לאומי כמו גם תשלום מיסים והשתתפות במחאות ציבוריות כחובה אזרחית בחברה דמוקרטית. על פי אותו מילון מונחים חדש זכותם של כלל האזרחים בחברה הוא לפגוש ולהכיר אנשים עם פיגור שכלי בלימודים, בעבודה, במקומות הבילוי ובשכונות המגורים. המפגש היומיומי יהפוך אותנו לאנשים טובים יותר, לאזרחים טובים יותר ואת החברה הישראלית לראויה יותר.

האם יש בידינו הכוח להוביל את החזון ?