במקרים מסוימים נדרשת המשטרה לחקור אנשים עם מוגבלות שכלית – הן כעדים או כמתלוננים והן כחשודים בביצוע עבירה.
החוק קבע הסדרים להתאמת הליכי החקירה, ומתן עדות בבית-משפט, לצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית.

הליך החקירה
ככלל, אם אדם עם מוגבלות שכלית נמצא במצב שבו הוא נדרש להיחקר על ידי המשטרה, השוטר בתחנת המשטרה אמור להפנות אותו לחוקר מיוחד שהוא פסיכולוג, עובד סוציאלי, קרימינולוג קליני, או בעל הכשרה בתחום החינוך המיוחד. חוקרים אלה מקבלים הכשרה מיוחדת לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית.

ככלל, אדם עם מוגבלות שכלית ייחקר בידי חוקר מיוחד בידיעת האפוטרופוס שלו.
במקרים מיוחדים ניתן לבצע את החקירה, אף בטרם הודיעו לאפוטרופוס (יחד עם זאת, ההודעה לאפוטרופוס תימסר מוקדם ככל האפשר).
אדם עם מוגבלות שכלית זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בחקירה (אלא אם כן עלול הדבר לפגוע בחקירה).

הליך מתן העדות
על מנת להתאים את הליך מתן העדות לצרכיו של האדם עם המוגבלות, בית-המשפט רשאי להורות על גביית עדותו של אדם עם מוגבלות באחת או יותר מהדרכים הבאות:
• שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סנגורו.
• כשהעד עם המוגבלות לא ניצב בדוכן העדים.
• כשהשופט ועורכי-הדין אינם לבושים במדי משפט.
• בלשכת השופט.
• במקום שבית-המשפט יקבע.
• הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני-אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים.
• בנוכחות אדם שמלווה את העד לצידו.
• תוך הסתייעות ביועץ בניהול החקירה של העד, כגון בהצעת נוסח חליפי לשאלה, והתרעה על פגיעה אפשרית בעד.
בדרך אחרת שאישר בית-המשפט ואינה גורמת עיוות דין לנאשם.

'להרחבה בנושא חקירה והעדה של אדם עם פיגור שכלי ראו קישור לספר הזכויות 'אקימידע''