אקים - אגודה לאומית לקימום אנשים עם פיגור שכלי בישראל קבע כדף הבית
English عن أكيم
הרשמה לניוזלטר
   


במסגרת 'חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט - 1969' הגדיר המחוקק הישראלי מיהו אדם עם פיגור שכלי: "מפגר - אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול. חולה נפש כשמשמעותו בתיק לטיפול בחולי נפש, אינו בבחינת מפגר לעניין חוק זה".
 ההגדרה מתייחסת לארבעה היבטים המרכיבים את הפיגור השכלי :
• מרכיב התפתחותי – פגיעה בהתפתחות עד גיל 18 המגבילה את התפקוד.
• כושר שכלי – נמדד על פי מבחנים סטנדרטיים של מנת משכל.
• התנהגות מסתגלת – מוגדרת ונמדדת בהתאם לתחומים וקריטריונים שנקבעו בארה"ב כשהמדד המרכזי הוא רמת התמיכה הנדרשת כדי לתפקד  בתחומים שנקבעו.
• הזדקקות לטיפול- תמיכה הנדרשת כדי שאדם יתפקד בתחומי החיים המצופים ממנו.

(על פי הגדרת החוק אדם עם מחלת נפש אינו אדם עם פיגור שכלי)

אדם מוגדר כאדם עם פיגור שכלי כאשר קיימת ירידה משמעותית בתפקודו השכלי ובמקביל ישנה ירידה משמעותית בתפקוד הסתגלותי והוא זקוק לטיפול, כאשר הפגיעה הופיעה לפני גיל 18 ואינה נובעת ממצב נפשי או מצב של חסך תרבותי או רגשי.
ניתן לומר שהקושי העיקרי הוא בלימוד – התפתחות מבוססת על למידה ספונטאנית בעיקרה ופורמאלית בחלקה.
אנשים עם פיגור שכלי מתקשים לקלוט, לעבד, להפנים ולהשתמש במידע חיוני - ללמוד, בראש ובראשונה כדי להתקיים, לספק את צורכיהם ולהתנהג כמצופה בחברה שלהם.

רמות הפיגור השכלי :
בעבר רמות הפיגור השכלי היו נמדדות אך ורק על ידי מנת משכל. מנת המשכל הייתה מטרה ולא אמצעי נוסף להערכה ולקבלת החלטות.
בעבר פיגור קל נחשב מנת משכל 55-60 ופיגור עמוק נחשב למנת משכל הנמוכה מ-20.
במהלך השנים הגיעו למסקנה כי שיטת סיווג זו אינה מתאימה כדי להגדיר את התפקוד ואת צורכי התמיכה.
בארץ, במהלך השנים פיתחו הגדרות אשר מטרתן להבטיח תמיכה מתאימה –
• פיגור קל – התפתחות לקויה בתפקוד האינטלקטואלי. זקוק לתמיכה מוגברת בשני תחומי חיים כשבשאר הוא זקוק לתמיכה לסירוגין.
• פיגור בינוני – בנוסף להתפתחות לקויה בתפקוד האינטלקטואלי – זקוק לתמיכה בשלושה או יותר תחומי חיים. כלומר זקוק לדרכה קבועה כדי לבצע מיומנויות חיוניות.
• פיגור קשה  – ירידה משמעותית בתפקוד  האינטלקטואלי. זקוק לתמיכה תמידית בשלושה לפחות מתחומי החיים. כלומר יש צורך לבצע עבורו פעולות חיוניות (כגון להאכיל, לרחוץ) . 
• פיגור עמוק – ירידה משמעותית בתפקוד אינטלקטואלי– זקוק לתמיכה תמידית בכל תחומי החיים .
מבחינה סטטיסטית, בכל חברה, 0.5% מהאוכלוסייה הינם אנשים עם פיגור שכלי. במדינת ישראל ישנם כ-34,000 אנשים המוגדרים עם פיגור שכלי .

סיבות לפיגור שכלי:
הגישה כיום היא שקיים שילוב של גורמים הפועלים יחד כדי לצור מצב של פיגור שכלי:
• ביו רפואיים- הפרעות גנטיות.
• חברתיים- יחסים בתוך המשפחה.
• התנהגותיים- מסוכנות של האם- סמים, פציעות.
• חינוכיים -  חינוך וגרייה המסייעים להתפתחות שכלית ולהתפתחויות מיומנויות הסתגלותיות.

ישנן מספר תסמונות שכיחות, אשר הלוקים בהן מאובחנים אף כלוקים בפיגור שכלי :

  • תסמונת דאון – השכיחה מבין התסמונות שהיא סטייה של הכרומוזומים.  מתרחשת אחת ל- 600 לידות ושיעורה עולה ככל שהיולדת מבוגרת יותר.  בד"כ מתפקדים בתחום הפיגור קל- בינוני.
  • תסמונת X שביר- ליקוי בכרומוזום X אשר עובר בתורשה. שכיחות משוערת של אחת ל-1000 ילדים. זו התסמונת השכיחה ביותר התורשתית הידועה. מתפקדים בכל רמות הפיגור.
  • תסמונת ויליאמס – תסמונת נדירה. אחת ל - 20,000 לידות. ישנה שונות רבה בין האנשים הסובלים מתסמונת זו.
  • תסמונת רט – מופיעה אחת ל - 10,000 לידות של בנות. מופיעה בעיקר אצל נשים. גורמת לפיגור שכלי קשה ולאוטיזם.
  • תסמונת פראדר וילי – פגם נדיר המתגלה בבדיקות גנטיות אחת ל - 15,000 לידות. לוקים לרוב בפיגור קל.

 


'למאמרה של דר' חיה עמינדב - מנהלת האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה ראה קישור לספר הזכויות 'אקימידע''

© כל הזכויות שמורות לאקים, אגודה לאומית לקימום אנשים עם פיגור שכלי בישראל | פנחס רוזן 69, הדר יוסף תל אביב, 69410 | Web By