כיצד מאבחנים אדם כבעל פיגור שכלי?

ועדת האבחון

ועדת אבחון מקצועית מאבחנת את האדם, קובעת אם הוא בעל פיגור שכלי ובאיזו דרגה ומחליטה על דרכי הטיפול בו.

חזור לתחילת העמוד

מי נחשב כאדם עם פיגור שכלי?

• אדם, בכל גיל, שבגלל חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, יכולתו להתנהגות מסתגלת מוגבלת והוא נזקק לטיפול.
• לפי הגדרת החוק, חולה נפש איננו נחשב אדם עם פיגור שכלי.
• האפשרות לפנות לאבחון קיימת בכל גיל, כדי שוועדת האבחון תקבע אם אכן מדובר באדם עם פיגור שכלי לפי הגדרת החוק.

חזור לתחילת העמוד

איך פונים ולמי?

• הליך האבחון מתחיל על ידי:
  • פנייה של המשפחה לעובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית לצורך עריכת האבחון.
  • פנייה של העובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים לפקיד הסעד.
• העובד הסוציאלי צריך להכין דו"ח סוציאלי ודו"ח תפקודי וכן לצרף כל חומר ומסמך שיוכלו לסייע לוועדת האבחון בקבלת ההחלטה (כגון: דו"חות פסיכולוגיים, דו"חות התפתחותיים, סיכומים רפואיים).

חזור לתחילת העמוד

האם יש לשלם עבור האבחון?

המשפחה, או האדם, או קרוביו אינם נדרשים לכל תשלום שהוא עבור כל תהליך האבחון.

חזור לתחילת העמוד

כיצד מטפלים בבקשה?

• העובד הסוציאלי מפנה את כל החומר שנאסף בעניינו של האדם לפקיד הסעד.

• פקיד הסעד רשאי לבקש מידע מכל מי שיוכל לעזור לו. פקיד הסעד רשאי גם להיכנס לכל מקום שבו נמצא האדם שבו מדובר (בצו של בית משפט).

• לאחר שפקיד הסעד ערך את הבדיקות שלו, הוא צריך להחליט אם לדעתו ייתכן שמדובר באדם עם פיגור שכלי (פקיד הסעד לא יכול לקבוע זאת, אלא רק ועדת האבחון).

• אם לדעתו של פקיד הסעד ייתכן שמדובר באדם עם פיגור שכלי, ויש מקום להביא את עניינו בפני ועדת האבחון, הוא יפעל באחת משתי הדרכים:
  * יפנה את המשפחה ואת האדם ישירות לוועדת האבחון עם כל החומר שנאסף.
  * יפנה את המשפחה ואת האדם לאבחון באחד ממרכזי האבחון. רק לאחר מכן תידון ועדת האבחון בעניינו. רוב המופנים לוועדות האבחון עוברים קודם את תהליך האבחון במרכזי האבחון ורק לאחר מכן מופנים לועדת האבחון.

• החלטת פקיד הסעד אם להפנות את האדם לוועדת האבחון נתונה לביקורת של בית-המשפט. פקיד הסעד אמור להפעיל את שיקול דעתו בכל מקרה בטרם יקבל החלטה.
  

היכן נערכים האבחונים?

מרכזי האבחון פועלים במקומות שונים בארץ. האבחונים יכולים להיעשות במרכזי האבחון עצמם, או במסגרות הקהילתיות שבהן מטופלים המאובחנים, כגון מע"ש, מעונות יום או מסגרות הדיור בהן גרים המאובחנים.

חזור לתחילת העמוד

מה קורה במרכז האבחון?

• המאובחן ומשפחתו מוזמנים על ידי מרכז האבחון לכמה פגישות: ראיון סוציאלי של המשפחה בדיקה פסיכולוגית ורפואית של המאובחן ובמידת הצורך בדיקות נוספות.

• בתום התהליך מעבירים את המידע והמסקנות שהתקבלו במהלך הבדיקות לדיון בוועדת אבחון, שחבריה אינם קשורים עם מרכזי האבחון.

• המשפחה או האפוטרופוס זכאים לקבל את סיכום האבחון מידי העובד הסוציאלי המטפל, במחלקה לשירותים חברתיים.

חזור לתחילת העמוד

מהי בדיוק ועדת האבחון?

• ועדת אבחון היא ועדה מקצועית הממונה על ידי שר הרווחה. הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע (פקיד סעד, רופא פסיכיאטר, פסיכולוג ומחנך).

• ועדת האבחון מתכנסת בכל מרכז אבחון, כדי לדון בכל אדם שעבר אבחון באותו מרכז. יש ועדות אבחון ניידות, המתכנסות במסגרות הקהילתיות שבהן מטופלים המאובחנים או במסגרת המגורים שלהם.

חברי ועדת האבחון אינם אותם אנשים שבדקו את המאובחן במרכז האבחון. חברי ועדת האבחון אינם שייכים למרכזי האבחון בכל דרך שהיא. מרכזי האבחון נותנים אך ורק שרותי מזכירות ומקום התכנסות לוועדת האבחון. לדיון בוועדת האבחון יוזמנו:
	• האדם שעניינו מובא בפניה (האדם שמאבחנים את מצבו). • האחראים עליו (בני משפחתו או האפוטרופוסים). • העובד הסוציאלי המטפל. • כל אדם אחר שלדעת הוועדה יכול לסייע במידע הנוגע לאותו אדם.

• לאחר שהוועדה עיינה בכל החומר שהובא בפניה, חברי הוועדה משוחחים עם האדם שהדיון נערך בעניינו (במידת האפשר) ועם שאר המוזמנים. הוועדה רשאית לשלוח את האדם שהובא בפניה לבדיקות רפואיות ולבדיקות של כושרו השכלי.

• ככלל, כל המידע המוגש לוועדת האבחון פתוח וגלוי לאפוטרופוסים. לצורך קבלת המידע יש לפנות ליו"ר ועדת האבחון. ועדת האבחון רשאית להטיל חיסיון על מסמך מסוים רק במקרים שבהם מוגשת לה מראש בקשה לחיסיון מנומקת בכתב. ההחלטה של ועדת האבחון להטיל חיסיון על מסמך כלשהו תיכתב ותימסר לאפוטרופוס, כדי שיוכל לערער עליה.

חזור לתחילת העמוד

החלטת ועדת האבחון

• בסוף האבחון מתקיים דיון פנימי בין חברי הועדה בלבד. לאחר הדיון, נמסרת ההחלטה בעל-פה למשפחה. סיכום הדיון בוועדת האבחון נשלח למשפחה בכתב.
  הוועדה מחליטה:
  • אם האדם שהובא בפניה עם פיגור שכלי ומהי רמת תפקודו.
  • אם מדובר באדם עם פיגור שכלי – מהן דרכי הטיפול בו. דרכי הטיפול נקבעות לפי צרכיו בתחומי החיים השונים, לדוגמה: מגורים, תעסוקה, פנאי, בריאות, אפוטרופסות.

• בהתאם לחוק הסעד (טיפול במפגרים), בקביעת הסידור החוץ ביתי, על ועדת האבחון לקבוע מהו סוג הדיור המתאים ביותר. יחד עם זאת, על ועדת האבחון לתת עדיפות למגורים בקהילה.

• לפי לחוק הסעד, אדם עם פיגור שכלי, שוועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול בו היא מסגרת דיור חוץ ביתי או מסגרת יומית, זכאי לקבל את מסגרת הדיור או המסגרת היומית מהמדינה.

חזור לתחילת העמוד

ערעור על החלטת הוועדה

• המשפחה רשאית להגיש ערעור על החלטת ועדת האבחון בפני ועדת ערר בתוך 45 יום ממועד קבלת ההחלטה בכתב בבית המשפחה.

• הערעור יכול להתייחס גם על עצם הקביעה כי אדם מסוים הוא עם פיגור שכלי, וגם על דרכי הטיפול שוועדת האבחון קבעה.

• ועדת הערר הינה בראשות שופט בית משפט השלום (יו"ר הוועדה). בוועדת הערר יושבים גם פקיד סעד ורופא פסיכיאטר. חברי ועדת הערר אינם חברים בוועדת האבחון.

• בארץ יש שלוש ועדות ערר: בבית-משפט השלום בירושלים, בת"א ובחיפה, ואליהן יש להגיש את הערעור.

• יו"ר ועדת הערר יזמן את הדיון על הערעורים בתוך 45 יום ממועד הגשתו.

• ועדת הערר תזמן את האדם שעניינו נדון בפניה ואת משפחתו ותיתן להם הזדמנות להשמיע את דבריהם.

• ועדת הערר צריכה לתת את החלטתה בתוך 14 יום ממועד סיום הדיונים.

• ועדת הערר רשאית:
  • לקבל את הערעור ולהחזיר את העניין לוועדת האבחון.
  • לקבל או לדחות את הערעור בכל הנוגע לקביעת דרכי הטיפול.
  • לקבל או לדחות את הערעור בכל הנוגע לקביעה אם מדובר באדם עם פיגור שכלי.

חזור לתחילת העמוד

אבחון חוזר

• לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב פקיד הסעד לשוב ולהביא את עניינו של האדם עם הפיגור השכלי לפני ועדת האבחון.

• החובה לקיים דיון חוזר בעניינו של אדם עם פיגור שכלי חלה בכל מסגרת טיפולית שאותו אדם נמצא בה.

• בנוסף לכך, פקיד הסעד רשאי להביא את עניינו של האדם עם הפיגור השכלי בכל עת, על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על האדם עם הפיגור השכלי, בפני ועדת האבחון.

חזור לתחילת העמוד

אבחון בהליך פלילי

• הליך פלילי הינו צעד משפטי, שבו המדינה מאשימה את האזרח בביצוע עבירה. הליך פלילי יכול להסתיים בזיכוי או בהרשעה שגוררת אחריה עונש (קנס או מאסר).

• כאשר אדם מובא לדין במעשה פלילי לצורך מעצר, העמדה לדין או מאסר, השופט רשאי להפנות את האדם שמובא בפניו לוועדת אבחון, אם קיים חשד כי אותו אדם הוא בעל פיגור שכלי.

• בית המשפט מבקש מוועדת אבחון כי תמסור חוות-דעת על מצבו של אותו אדם. ועדת האבחון יכולה גם להתבקש לתת חוות-דעת בדבר דרכי הטיפול בו.

חזור לתחילת העמוד

רשימות

חזור לתחילת העמוד

בתי משפט השלום בהם ישנן ועדות ערר