על מי חל ההסדר המיוחד?

• אדם עם מוגבלות נפשית (במדריך זה לא נתייחס להסדר הנוגע לאוכלוסייה זו).

• אדם עם מוגבלות שכלית, אשר נדרש להיחקר על ידי המשטרה כמתלונן, כעד וכחשוד.

• "אדם עם מוגבלות שכלית" מוגדר על ידי החוק כאחד מאלה:
  • אדם עם פיגור שכלי.
  • אדם עם לקות שכלית אחרת, שבגללה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות.
  • אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת (כולל אוטיסט), שבגללה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות.

חזור לתחילת העמוד

הליך החקירה

חקירה על ידי חוקר מיוחד

• ככלל, אם אדם עם מוגבלות שכלית נמצא במצב שבו הוא נדרש להיחקר על ידי המשטרה, השוטר בתחנת המשטרה אמור להפנות אותו לחוקר מיוחד.

• "חוקר מיוחד" לצורך הליך זה, הינו חוקר שהוא פסיכולוג, עובד סוציאלי, קרימינולוג קליני, או בעל הכשרה בתחום החינוך המיוחד. חוקרים אלה מקבלים הכשרה מיוחדת לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית.

• במקרים דחופים ויוצאי דופן, ניתן לבצע את החקירה על ידי חוקר משטרה רגיל, ואלה המקרים:
  • כשהדבר נדרש לצורך מניעה של שיבוש חקירה.
  • לצורך מניעת סכנה לחיי אדם ולשלומו.
  • כדי לאפשר את מעצרם של חשודים נוספים.
  • לצורך גילוי ראיה.

חזור לתחילת העמוד

הודעה לאפוטרופוס על החקירה

• ככלל, אדם עם מוגבלות שכלית ייחקר בידי חוקר מיוחד בידיעת האפוטרופוס שלו.

• במקרים מיוחדים ניתן לבצע את החקירה, אף בטרם הודיעו לאפוטרופוס (יחד עם זאת, ההודעה לאפוטרופוס תימסר מוקדם ככל האפשר), ואלה המקרים:
  • במקרה שבו האדם עם המוגבלות ביקש כי לא תימסר לאפוטרופוס הודעה על חקירתו (אלא אם כן הממונה על החקירה, לאחר שנועץ עם החוקר המיוחד, החליט להודיע לאפוטרופוס, משום שטובתו של האדם עם המוגבלות מחייבת זאת).
  • במקרה שבו יש קושי להודיע לאפוטרופוס במאמץ סביר, והממונה על החקירה, לאחר שנועץ עם החוקר המיוחד, החליט כי המתנה ליידוע האפוטרופוס עלולה לגרום לאחד מהדברים הבאים: לסכל את חקירת העבירה או לשבשה, או לסכל מניעת פשע, ליצור סיכון לחיי אדם או לשלומו, או למנוע מעצר חשודים נוספים או גילוי ראיה.
  • במקרה שבו לדעת הממונה על החקירה, לאחר שנועץ עם החוקר המיוחד, נכון יהא לבצע את החקירה ללא יידוע האפוטרופוס, בשל אחת משתי הסיבות הבאות:
      1. מטעמים של טובת האדם עם המוגבלות, או טובת החקירה שאינם פוגעים בטובת האדם, בשל היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של האדם עם המוגבלות השכלית, אפוטרופסו או בן משפחתו של אפוטרופסו.
      2. בשל חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של האדם עם המוגבלות השכלית.

בכל המקרים אשר צוינו לעיל, ואשר בהם נחקר האדם ללא ידיעת האפוטרופוס שלו - יש להודיע לאפוטרופוס על החקירה ברגע שבו חדל להתקיים הטעם לאי היידוע.

תיעוד החקירה

חקירת אדם עם מוגבלות תתועד - ככל האפשר - בתיעוד חזותי, תיעוד קולי ותיעוד בכתב.

נוכחות אדם עם מוגבלות בפעולות חקירה

אם במהלך החקירה מבקשת המשטרה לבצע פעולות בהן נדרשת נוכחות או השתתפות אדם עם מוגבלות שכלית - האדם עם המוגבלות השכלית יוכל להשתתף או להיות נוכח באותה פעולה רק בהתאם להוראותיו של חוקר מיוחד.

חזור לתחילת העמוד

הליך מתן העדות

אזהרת עד עם מוגבלות שכלית

בית-המשפט רשאי שלא להזהיר את העד (כי הוא חייב לומר את האמת), במקרים שבהם הוא מגיע למסקנה כי לא ניתן להזהיר את העד, משום שהוא אינו מסוגל, בגלל מוגבלותו השכלית, להבין את החובה להגיד אמת.

איסור חקירה נגדית בידי הנאשם

בשל הסכנה של השפעה שלילית על יכולתם של אנשים עם מוגבלות שכלית למסור עדות, כשהחקירה נעשית על ידי מי שנחשד בפגיעה בהם - נקבע כי בית-המשפט רשאי לאסור על ביצוע חקירה נגדית על ידי הנאשם (החקירה תיערך על ידי סנגורו; ובמקרה שבו סירב הנאשם למינוי סנגור, תיערך החקירה הנגדית על ידי "מתווך" אשר הוכשר כחוקר מיוחד).

חזור לתחילת העמוד

הסתמכות בבית-המשפט על אמירות של אדם עם מוגבלות שכלית במהלך החקירה

כדי להתגבר על פער הזמנים בין החקירה הראשונה לבין העדות בבית-המשפט, ועל הקשיים בחזרה על פרטי העדות, או כאשר העד אינו מסוגל להעיד עקב מוגבלותו, או ייפגע עקב כך - ניתן, בתנאים מסוימים, להשתמש בתיעוד החזותי אשר בוצע בחקירה על ידי חוקר מיוחד, במקום העדות בבית-המשפט או בנוסף לה.

התאמת הליך מתן העדות לצרכיו של עד עם מוגבלות שכלית

בית-המשפט רשאי להורות על גביית עדותו של אדם עם מוגבלות באחת או יותר מהדרכים הבאות:

• שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סנגורו.

• כשהעד עם המוגבלות לא ניצב בדוכן העדים.

• כשהשופט ועורכי-הדין אינם לבושים במדי משפט.

• בלשכת השופט.

• במקום שבית-המשפט יקבע.

• הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני-אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים.

• בנוכחות אדם שמלווה את העד לצידו.

• תוך הסתייעות ביועץ בניהול החקירה של העד, כגון בהצעת נוסח חליפי לשאלה, והתרעה על פגיעה אפשרית בעד.

• בדרך אחרת שאישר בית-המשפט ואינה גורמת עיוות דין לנאשם.

חזור לתחילת העמוד