בכל מקום בו נכתב "המשפחה" או "ההורים", הכוונה גם לאפוטרופוס של הילד עם הפיגור השכלי.
|
חוק החינוך המיוחד קובע כי ילד בעל צרכים מיוחדים זכאי
לחינוך מיוחד חינם באזור מגוריו, או באזור הקרוב ככל
האפשר לאזור מגוריו. קיימות מסגרות שונות שבהן ילד בעל צרכים מיוחדים יכול להשתלב: גן ילדים לחינוך מיוחד, גן ילדים משולב, כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר רגיל ומסגרות משולבות. ההחלטה איזו מסגרת מתאימה ביותר לילד צריכה לעבור שלושה שלבים: שלב א' הליך האבחון, שלב ב' ועדת ההשמה ולבסוף ועדת השיבוץ. חוק החינוך המיוחד מאפשר להורים לרשום ילד עם לקות קשה (פיגור עמוק, קשה או בינוני) למסגרת חינוך מיוחד גם בלא החלטה של ועדת השמה (ללא שלב ב'). מסלול זה הינו ביוזמת ההורים כל עוד בידם מסמכים המעידים על כך כי לילד לקות קשה המחייבת שיבוץ במוסד לחינוך מיוחד וכי לא ניתן לשלבו במוסד חינוכי שאינו מוסד לחינוך מיוחד. |
הפניה לחינוך מיוחד באמצעות ועדת השמה
|
ועדת השמה היא ועדה המורכבת
מנציג רשות החינוך המקומית (יו"ר הוועדה), מנציגי משרד
החינוך, מאנשי מקצוע (פסיכולוג חינוכי, רופא מומחה ברפואת
ילדים ועובד סוציאלי) ומהורה לילד בעל צרכים מיוחדים. ועדת ההשמה קובעת את זכאותו של ילד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ואת סוג המסגרת המתאימה ביותר לצרכיו. ועדת ההשמה אינה קובעת את המסגרת הספציפית שבה הילד ילמד. שיבוץ התלמיד במסגרת הספציפית נעשה על ידי ועדת שיבוץ של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה מתגורר הילד. |
מי מופנה אל ועדת ההשמה?
כל ילד מגיל 3 עד גיל 21, שיש אפשרות כי צריך להפנותו לחינוך המיוחד.איך פונים ולמי?
- הפניה לוועדת ההשמה יכולה להיעשות על ידי ההורים, המסגרת החינוכית שבה הילד נמצא (גן ילדים, בית ספר וכדומה) או כל גורם מקצועי אחר (פקיד סעד, ועדת אבחון וכו'), הסבור כי צריך להפנות את הילד לחינוך המיוחד.
- הפניה לועדת ההשמה צריכה להיות עד לסוף חודש אפריל בכל שנה, כדי שוועדת השמה תקיים את הדיונים עד ה-15 במאי. זאת למעט דיונים בעניינם של תלמידים בגיל הרך המופנים לראשונה לדיון בוועדת ההשמה או דיונים בעניין תלמידים העולים לכיתה א', שיתקיימו עד 31 במאי בכל שנה.
- כאשר הפנייה נעשית על ידי המסגרת (גן ילדים או בית-ספר) בה נמצא הילד – הפנייה נעשית על ידי מילוי שאלון המיועד לוועדת ההשמה. על שאלון הפנייה יחתמו מנהל בית הספר או הגננת המבקשים דיון בוועדת ההשמה, המפקח על המסגרת החינוכית המאשר את ההפניה וההורים. חשוב להדגיש: חתימת ההורה אינה מהווה הסכמה לתוכן הפרטים שבשאלון (שמילאו במסגרת החינוכית), אלא אישור כי הבקשה הובאה לידיעתו.
- מנהל בית-הספר או הגננת ימסרו להורים העתק של שאלון הפנייה החתום וכן את החוברת "דברי הסבר להורים שילדם מופנה לוועדת השמה".
- כאשר הפנייה נעשית על ידי ההורה – ההורה יפנה בקשה בכתב לדיון בוועדת ההשמה אל יושב-ראש הוועדה ברשות המקומית.
- ועדת ההשמה צריכה להתכנס בתוך 30 יום מקבלת שאלון הפנייה וחוות-הדעת הפסיכולוגית (ראו בהמשך, בסעיף "אילו מסמכים משמשים את ועדת ההשמה?").
איך מטפלים בפנייה?
- ההורים והילד יקבלו הזמנה לוועדת ההשמה בדואר רשום.
- אין תוקף להחלטות של ועדת ההשמה, אם הן התקבלו בלא שההורים והילד הוזמנו לוועדת ההשמה.
- אם ההורים סירבו להופיע בפני ועדת ההשמה, הוועדה רשאית לדון בעניינו של הילד ולקבל החלטה בהיעדרם, בתנאי שהם זומנו בכתב בדואר רשום.
- ההורים רשאים להביא לדיון בוועדת ההשמה מומחים או אנשים אחרים מטעמם, ולהשמיע בפני הוועדה את טיעוניהם.
אילו מסמכים משמשים את ועדת ההשמה?
- לצורך ההחלטה בעניינו של הילד, ועדת ההשמה נעזרת בשאלון ההפניה של הילד, הכולל דו"ח מקיף מטעם המוסד החינוכי שבו הוא לומד וכן חוות-דעת פסיכולוגית (הערכה פסיכולוגית או אבחון פסיכולוגי).
- הורי הילד רשאים להביא חוות-דעת מקצועית מטעמם. ועדת ההשמה תוכל להתייחס רק למסמכים החתומים על ידי הגורם שכתב אותם, תוך ציון מקצועו המדויק ומספר הרישיון המקצועי שלו.
- לצורך קביעת המסגרת החינוכית ההולמת, ועדת ההשמה צריכה לקבוע מהי החריגות של הילד. קביעת החריגות של ילד עם פיגור שכלי יכולה להיעשות אך ורק על ידי ועדת אבחון של האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה (לפירוט על ועדת האבחון - ראו פרק 1).
סיכום הדיון והחלטת הוועדה
- סיכום הדיון והחלטת הוועדה ייערכו בנוכחות חברי ועדת ההשמה בלבד. הוועדה תמסור להורים החלטה מנומקת בכתב בדואר רשום תוך עשרה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
- במקרה שבו ועדת ההשמה חושבת כי קיימת אפשרות שהילד עם פיגור שכלי, והילד טרם אובחן על ידי ועדת אבחון, היא תודיע על כך לפקיד הסעד ברשות המקומית. עד לקבלת ההחלטה על ידי ועדת האבחון בדבר היות הילד עם פיגור שכלי, תחליט ועדת ההשמה על הפנייתו של הילד לחינוך המיוחד בהתאם לחומר המצוי לפניה. עם קבלת ההחלטה של ועדת האבחון, ועדת השמה תתכנס שוב ותחליט סופית על הפנייתו של הילד למסגרת החינוך המיוחד.
מהן אפשרויות ההחלטה המסכמת את הדיון בוועדת ההשמה?
- הפניית התלמיד לחינוך הרגיל. הוועדה רשאית להמליץ על טיפולים או על שיעורים מיוחדים שיינתנו לילד במסגרת החינוך הרגיל.
- הפניית התלמיד לחינוך המיוחד. הוועדה תגדיר מהו סוג החריגות העיקרית של הילד ותציין באיזו מסגרת של חינוך מיוחד הילד ילמד: גן ילדים לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך רגיל או בבית ספר לחינוך מיוחד. השירותים והטיפולים להם זקוק הילד ייקבעו על ידי המסגרת החינוכית שבה ישובץ התלמיד ולא על ידי הוועדה.
האם ההורים זכאים לעיין במסמכים המשמשים את ועדת ההשמה?
- ככלל, ההורים רשאים לקבל לפני הדיון בוועדת ההשמה עותק מכל מסמך המובא בפני הוועדה. יחד עם זאת, במקרים חריגים, שינומקו על ידי ועדת ההשמה, אפשר למנוע מההורים לעיין במסמכים, וזאת בשל חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר. במקרים אלה יש להודיע על כך להורים.
- ההורים זכאים לקבל את פרוטוקול הדיון בוועדת ההשמה, פרט למקרים חריגים ופרט לדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו מתקבלת ההחלטה.
דיון חוזר בוועדת ההשמה
- פעם בשלוש שנים חייב מנהל המסגרת שבה לומד הילד להביא את עניינו של הילד לדיון חוזר בוועדת השמה.
- מנהל המסגרת או ההורים רשאים ליזום דיון חוזר בוועדת ההשמה גם לאחר תקופה קצרה יותר. דיון חוזר ביוזמת ההורים יתקיים בתנאי שחלפה שנה ממועד ההחלטה הקודמת בעניינו של הילד.
האם ניתן לערער?
- ההורים רשאים לערער על ההחלטה של ועדת ההשמה בתוך 21 יום מהמועד שבו קיבלו את ההחלטה בכתב.
- הרכב ועדת הערר שונה מהרכב ועדת ההשמה. יו"ר ועדת הערר הוא מנהל מחוז של משרד החינוך או נציגו. בוועדת הערר יושבים אנשי מקצוע (אחרים מאלה שישבו בוועדת ההשמה), נציג ההורים ונציג ארגון ציבורי.
- תפקידה של ועדת הערר הוא לבחון את ההחלטה של ועדת ההשמה. ועדת הערר מוסמכת לשנות את ההחלטה של וועדת ההשמה, להחזיר את העניין לוועדת ההשמה לדיון נוסף או לדחות את הערעור.
- ההורים והילד יקבלו זימון לוועדת הערר בדואר רשום, לפחות שבועיים לפני הדיון.
- בדיון בוועדת הערר יוצגו המסמכים שהוצגו בפני ועדת ההשמה וניתן להביא גם מסמכים חדשים. הסיכום וההחלטה ייעשו על ידי חברי ועדת הערר בלבד, והחלטה בכתב תימסר להורים תוך עשרה ימים. החלטת ועדת הערר היא סופית.
|
|
|
שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד
|
השיבוץ במסגרת המסוימת ייעשה על
ידי ועדת שיבוץ מקומית היושבת ברשות המקומית שבתחום שיפוטה
הילד מתגורר. |
ועדת השיבוץ
- בכל רשות מקומית שקיימת בה ועדת השמה קיימת גם ועדת שיבוץ למסגרות החינוך המיוחד.
- ועדת השיבוץ מורכבת משלושה חברים: מנהל רשות החינוך המקומית או נציג מטעמו, מפקח בחינוך המיוחד, מנהל השירות הפסיכולוגי-החינוכי ברשות המקומית או נציג מטעמו.
מה תפקידה של ועדת השיבוץ?
- לשבץ תלמידים למסגרות החינוך המיוחד, לפי החלטת ועדת ההשמה. מדובר גם במקרים שבהם התלמיד מאותה רשות מקומית, וגם כשמדובר בתלמידי חוץ, המופנים מרשות מקומית אחרת.
- להחליט על הפניית תלמיד, שלא נמצאה עבורו מסגרת חינוך מיוחד הולמת בתחום הרשות המקומית, למסגרת חינוך ברשות מקומית אחרת.
- לאשר ולתאם העברות של תלמידים בין מסגרות החינוך המיוחד בתחום הרשות המקומית.
- לאחר שהוועדה החליטה על מסגרת החינוך המיוחד שבה ישובץ הילד, תבצע רשות החינוך המקומית את הליכי הרישום.
האם ניתן לערער?
- המשפחה רשאית לערער על החלטת ועדת השיבוץ. לצורך הערעור יש להגיש עתירה מנהלית לבתי-הדין לעניינים מנהליים.
- עתירה מנהלית היא תביעה שאזרח יכול להגיש מול רשות של מדינה, והיא מוגבלת לנושאים מסוימים. את העתירה מגישים בבתי-דין מנהליים, שלמעשה הם בתי משפט מחוזיים.
רישום למסגרת חינוך מיוחד ללא ועדת השמה
| חוק החינוך המיוחד מאפשר להורים לילד שיש לו לקות קשה (פיגור עמוק, קשה או בינוני) לרשום אותו למסגרת חינוך מיוחד באמצעות מחלקת החינוך ברשות המקומית, ללא צורך בוועדת השמה. |
מי זכאי?
ילד אשר ועדת האבחון הגדירה אותו כבעל פיגור שכלי על דרגותיו השונות למעט פיגור שכלי קל (לנושא ועדות אבחון - ראו פרק 1).מהי ההטבה?
דילוג על שלב אחד – רישום למסגרות החינוך המיוחד ללא צורך בדיון בוועדת ההשמה.איך פונים ולמי?
- הפנייה צריכה להיעשות על ידי הגשת בקשה למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית שבמקום המגורים, לא יאוחר מ-60 יום לפני המועד האחרון לרישום בשנת הלימודים.
- הבקשה צריכה להיחתם על ידי שני ההורים או האפוטרופוס.
- יש לצרף לבקשה החלטה של ועדת האבחון.
איך מטפלים בבקשה?
- מנהל מחלקת החינוך צריך להעביר את הבקשה למנהל השירות הפסיכולוגי-חינוכי ולמפקח מתחום החינוך או נציגו, לצורך קבלת המלצתם בכתב לאשר את הבקשה.
- אם הבקשה לא מאושרת, מנהל מחלקת החינוך מעביר אותה לוועדת ההשמה.
- מנהל מחלקת החינוך ישלח את החלטתו להורים לא יאוחר מ-20 ימים לפני המועד האחרון לרישום בשנת הלימודים.
|
|
|
תוכנית לימודים אישית בחינוך המיוחד
|
תוכנית הלימודים האישית קובעת את צרכיו
של התלמיד בתחומי החינוך, הלימוד והטיפול במסגרת החינוכית
שהוא לומד בה. |
בתחילת כל שנת לימודים, הצוות המטפל במסגרת החינוכית יקבע לכל תלמיד תוכנית לימודים אישית.
- תוכנית הלימודים האישית
כוללת:
- תיאור מצבו של התלמיד בזמן הכנת התוכנית.
- מטרות ויעדים לעבודה.
- פרק הזמן להשגת היעדים.
- האמצעים והשיטות להשגת היעדים וכן השעורים והטיפולים שבהם התוכנית תיושם.
- התוכנית היא אישית לכל תלמיד, ומותאמת לגילו ולמצבו של התלמיד. התוכנית נעשית לשנת לימודים אחת.
- התוכנית תוכן בשיתוף ההורים ובמידת האפשר גם בשיתופו של התלמיד.
- בסיום שנת הלימודים יקבלו הורי התלמיד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של הילד בתחומים השונים, בהתייחס לתוכנית הלימודים האישית.
שירותים פארה-רפואיים לתלמידים
במסגרות החינוך המיוחד
|
במסגרת השירותים הנלווים, שנקבעו בחוק
החינוך המיוחד, תוגברו השירותים הפארה-רפואיים למסגרות
החינוך המיוחד. |
מי זכאי?
- כל סוגי הכיתות בגני ילדים לחינוך מיוחד ובבתי-ספר לחינוך מיוחד.
- התלמידים בכיתות לחינוך מיוחד בבתי-ספר לחינוך רגיל, בסיווגים הבאים: בעלי פיגור בינוני רב-בעייתי, בעלי פיגור בינוני מורכב, בעלי פיגור קשה/עמוק/סיעודיים; בכיתות מקדמות – תלמידים בעלי פיגור קל רב-בעייתי.
מהי הזכאות?
- סוגי הטיפולים שיינתנו לתלמיד, מסגרת הטיפול (לבד או בקבוצה) ומספר שעות הטיפול בשבוע ייקבעו על ידי הצוות הרב-מקצועי של המסגרת החינוכית, כחלק מתוכנית הלימודים האישית שלו ובהתחשב במשאבי כוח-האדם ובמכסת השעות העומדים לרשות המסגרת.
- התלמידים זכאים לקבל את כל הטיפולים הפארה-רפואיים בתוך המסגרת החינוכית. המסגרת החינוכית אינה רשאית להפנות את התלמיד לקבל טיפולים כלשהם אל גורמים חיצוניים, כמו קופות החולים.
|
|
הטיפולים הפארה-רפואיים הניתנים במסגרת החינוך המיוחד הם בנוסף לטיפולים שהילד זכאי להם במסגרת קופת החולים. |
שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל
|
חוק החינוך המיוחד מאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים, אשר
בעזרת תוספת של הוראה ושירותים מיוחדים יכולים להשתלב
במערכת החינוך הרגיל, ללמוד במסגרת החינוך הרגיל. התלמיד ילמד באזור הרישום שלו, ככל הניתן בכיתה לתלמידים בני גילו, בתוכנית לימודים שהותאמה לו והיא משמעותית עבורו. יחד עם זאת, היקף הפעילות החינוכית (תוכנית השילוב) המתקיימת מחוץ לכיתה הרגילה לא תעלה על שליש מסך כל שעות הלימוד של הכיתה. |
מי זכאי?
ילד עם לקות משמעותית ובעיות תפקוד קשות, שללא תוספת לימוד על ידי מורים של החינוך המיוחד (עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים ושירותים פארה-רפואיים) לא יוכל להמשיך להשתלב בחינוך הרגיל.זכאות התלמיד נקבעת על ידי ועדת שילוב.
מהי ההטבה?
תלמיד משולב זכאי לקבל חינם, במסגרת לימודיו במוסד חינוך רגיל, תוספת של הוראה ושירותים מיוחדים – לפי קביעת ועדת שילוב.איך פונים ולמי?
- הזכאות לשילוב נקבעת על ידי ועדת שילוב מוסדית.
- ועדת שילוב מוסדית היא ועדה של בית-הספר הרגיל, המורכבת ממנהל בית-הספר, מחנך הכיתה של התלמיד ואנשי מקצוע (פסיכולוג חינוכי, עובד הוראה ובעל מקצוע נוסף לפי החלטת המנהל).
- בגני הילדים עומד בראש ועדת השילוב המפקח על גני הילדים בישוב, מפקח על החינוך המיוחד, הגננת ואנשי מקצוע.
- ועדת השילוב קובעת את זכאותו של ילד בעל צרכים מיוחדים לקבלת שירותים חינוכיים-טיפוליים מתוכנית השילוב.
הפנייה לועדת שילוב נעשית על ידי אחד מהבאים:
• הורה – יכול להפנות בקשה בכתב ליושב ראש ועדת
השילוב (מנהל בית-הספר או המפקח על גני הילדים ביישוב).
הורה לתלמיד במסגרת החינוך המיוחד, המבקש לשלבו במסגרת חינוכית רגילה בניגוד
לחוות-הדעת של הצוות המקצועי במסגרת החינוכית, יוכל לפנות לוועדת השמה (ראו
פרק 2) עד סוף חודש אפריל, כדי שוועדת ההשמה תקיים דיון בבקשתו עד ליום 15
במאי באותה שנה.
• עובד חינוך במוסד חינוך רגיל – הסובר כי הילד זקוק לתמיכה של תוכנית השילוב.
• ועדת השמה – המחליטה להפנות את הילד לדיון בוועדת שילוב (ראו פרק 2).
- הפנייה נעשית על ידי מילוי שאלון של הגננת או המחנכת אל ועדת השילוב. השאלון יימסר להורים לחתימתם, עם העתק שיישאר בידיהם. חשוב להדגיש: לצד חתימתם על השאלון, מתבקשים ההורים להביע את עמדתם לגבי הפנייה וחתימתם על השאלון אינה מהווה הסכמה לפנייה.
- הדיונים בוועדות השילוב המוסדיות יחלו, בכל שנת לימודים, בחודש מרס, ויסתיימו לכל המאוחר ב-15 במאי. ההחלטה תיושם בשנת הלימודים שאחריה. את הבקשות לדיון יש להגיש לוועדת השילוב המוסדית לא יאוחר מסוף חודש אפריל.
- ההורים יקבלו הזמנה בכתב לוועדת השילוב עשרה ימים לפחות לפני מועד הדיון. יושב-ראש הוועדה רשאי להזמין לדיון גם את התלמיד.
- החלטות של ועדת השילוב, המתקבלות בלא שההורים הוזמנו, אינן תקפות.
- ההורים ישמיעו את דבריהם בנוכחות חברי ועדת השילוב. ההורים רשאים להציג
לפני הוועדה מסמכים נוספים והם יכולים גם למנות מישהו מטעמם שישמיע את
טיעוניהם.
אילו מסמכים משמשים את ועדת השילוב?
- המסגרת החינוכית צריכה להכין את המסמכים המאפיינים את הלקות של התלמיד ואת רמת התפקוד שלו. אפיון החריגות של ילד עם פיגור שכלי יכול להיעשות אך ורק על ידי ועדת אבחון.
- ועדת השילוב נעזרת גם בשאלון הפנייה של התלמיד.
- הוועדה תתחשב גם במסמכים שההורים הציגו בפניה.
מתי תחליט הוועדה לכלול תלמיד בתוכנית השילוב?
הוועדה תכלול תלמיד במסגרת תוכנית השילוב, אם הגיעה למסקנה כי למרות הבעיות התפקודיות שלו, בעזרת תוכנית השילוב יוכל הילד להסתגל לדרישות של המסגרת החינוכית הרגילה ולהשתלב בה.סיכום הדיון והחלטת הוועדה
- סיכום הדיון והחלטת הוועדה יתקבלו בנוכחות חברי ועדת השילוב בלבד. בסיום כל דיון יירשם פרוטוקול סיכום הדיון שיכלול נימוקים להחלטה.
- ועדת השילוב יכולה להחליט אחת משתי ההחלטות הבאות:
• התלמיד זכאי להיכלל במסגרת תוכנית השילוב. ועדת השילוב תקבע אם התלמיד זקוק לסייעת.
• התלמיד אינו זכאי להיכלל במסגרת תוכנית השילוב. במקרה זה על הוועדה לנמק את קביעתה לפי האפשרויות הבאות:
א. התלמיד ילמד במסגרת החינוך הרגיל ללא תמיכה, משום שבעיותיו אינן מצריכות תוספת הוראה וטיפול של חינוך מיוחד.
ב. התלמיד יופנה לדיון בוועדת השמה (ראו בסעיף ב' לעיל), שכן יש לו בעיות מורכבות ובעיותיו מצריכות טיפול כוללני, רב-מקצועי, בתחומי תפקוד שונים במשך מרבית שעות הלימודים.
- ועדת השילוב חייבת לנמק בכתב את הנימוקים להחלטתה. יושב-ראש הוועדה ישלח
להורים את ההחלטה המנומקת בדואר רשום לכל המאוחר עשרה ימים לאחר שנתקבלה.
האם ניתן לערער?
- ההורים רשאים לערער על ההחלטה של ועדת השילוב בפני ועדת השמה בתוך 21 יום מאז קיבלו את ההחלטה ולא יאוחר מ-5 ביולי.
- תפקידה של ועדת ההשמה הוא לבחון את ההחלטה של ועדת השילוב. ועדת ההשמה מוסמכת לקבל את הערעור, או להחזיר את העניין לוועדת השילוב לדיון נוסף, או לדחות את הערעור.
- החלטת ועדת ההשמה היושבת כוועדת ערר היא סופית.
- ועדת ההשמה תיתן את החלטתה בתוך 21 יום מיום שהוגש הערעור.
- ההורים יקבלו זימון לוועדת ההשמה. בדיון יוצגו המסמכים שהוצגו בפני ועדת
השילוב וניתן להביא גם מסמכים חדשים. הסיכום וההחלטה ייעשו על ידי חברי הוועדה
בלבד והחלטה מנומקת בכתב תימסר להורים.
תוקף ההחלטה של ועדת השילוב
- זכאותו של תלמיד ללמוד במסגרת תוכנית השילוב נשמרת למשך שלוש שנים באותה מסגרת חינוכית.
- בתום שלוש שנים שבהן נכלל התלמיד ברציפות בתוכנית השילוב, יובא עניינו לדיון מחודש בוועדת השילוב.
- אם משפחתו של התלמיד עברה ליישוב אחר, הזכאות שניתנה לו ברשות אחת תקפה גם ברשות שמשפחתו עברה אליה.
מהי תוכנית השילוב?
- כל שירותי החינוך המיוחד, שיינתנו לתלמיד במסגרת שעות השילוב, יהיו מבוססים על תוכנית חינוכית-יחידנית. התוכנית החינוכית תוכן עבורו על ידי צוות בין-מקצועי, אשר יקבע את תחומי הטיפול, את היקפם ואת המקום והזמן שבהם הם יינתנו. בתוכנית הטיפול היחידנית ייקבעו המטרות והיעדים החינוכיים.
- שירותי התמיכה יהיו בתחומים הבאים: מורים לחינוך מיוחד להוראה מתקנת (חשבון,
אנגלית וקריאה), מטפלים ביצירה ובהבעה, עובדים פארה-רפואיים, קלינאיות תקשורת,
ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, מורים מומחים לניתוח התנהגותי ועוד.
מתי התלמיד יקבל סייעת?
- ועדת השילוב מוסמכת לקבוע את זכאותו של התלמיד לסייעת. הצוות הבין-מקצועי יקבע את דרגת התפקוד של התלמיד. לכל רמת תפקוד נקבע טווח מסוים של שעות סייעת, שמספרן ייקבע על ידי המתי"א ( מרכז תמיכה יישובי/ אזורי לביצוע חוק החינוך המיוחד).
- תפקידה של הסייעת לעזור לתלמיד להשתלב בסביבה הרגילה, והיא איננה מחליפה טיפולים מקצועיים אחרים.
- סייעת תוקצה לתלמיד עם פיגור בינוני, הזקוק למיקוד מרבי במשך רוב שעות הלימודים.
- סייעת תוקצה גם לתלמידים אשר ועדת ההשמה החליטה על זכאותם למסגרת של חינוך מיוחד, ובגין היעדר מסגרת במרחק סביר ממקום מגוריהם (35 ק"מ), הוחלט שהתלמיד ילמד בכתה רגילה.
- האישור לסייעת לתלמיד הינו לשנת לימודים אחת בלבד. בכל שנה יש לחדש את הבקשה, אם עדיין קיים צורך בסייעת. האחריות להגשת הבקשה הינה על מנהל בית-הספר.
איך מטפלים בפניה?
שעות הלימודים במסגרת החינוך המיוחד
והארכת שנת הלימודים
|
מכוח סמכותו בחוק החינוך המיוחד מאריך שר החינוך את שנת
הלימודים במסגרות החינוך המיוחד, כך שתימשך תקופה ארוכה
יותר משנת הלימודים הרגילה וכן בתקופת חופשת הלימודים בבתי
הספר הרגילים. כמו כן מכוח החוק קובע שר החינוך יום לימודים ארוך במוסדות לחינוך מיוחד. |
שעות הלימודים בחינוך המיוחד
שעת תחילת הלימודים:בגני ילדים - לא יאוחר מהשעה 07:55.
בבתי-ספר - לא יאוחר מהשעה 08:00.
שעת סיום הלימודים:
שעת סיום הלימודים במסגרות החינוך המיוחד (גם בבתי-הספר לחינוך מיוחד וגם בכיתות חינוך מיוחד בבתי-ספר של החינוך הרגיל) תלויה בסוג הכיתה שבה נמצא התלמיד.
- לבעלי פיגור בינוני רב-בעייתי, פיגור בינוני מורכב, פיגור קשה \ עמוק \ סיעודיים:
בימים א'- ה' - עד שעה 14:30
ביום ו' - עד שעה 12:45.
• במסגרות לחינוך המיוחד: (ראו הערה)
בימים א'-ה' - עד שעה 14:30
ביום ו' - עד שעה 11:50.
- לכל יתר סוגי הפיגור:
• בגני ילדים לחינוך מיוחד:
בימים א'-ה' - עד שעה 13:20
ביום ו' - עד שעה 12:45.
• במסגרות לחינוך מיוחד: (ראו הערה)
בימים א'-ה' - עד שעה 12:45
ביום ו' - עד שעה 11:50.
* מסגרות החינוך המיוחד כוללות כיתות לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך מיוחד ובבית-ספר רגיל. * במסגרות החינוך המיוחד שבמגזר הלא-יהודי, הפועלות חמישה ימים בשבוע, תהיה שעת סיום הלימודים לפי הטבלה בתוספת 45 דקות.הארכת שנת הלימודים
שנת הלימודים במסגרות החינוך המיוחד. במהלך חודשי הקיץ, האביב וימי חול המועד (סוכות ופסח), תהיה כדלקמן:| בגני ילדים ובבתי-ספר לחינוך מיוחד | ||||||
| סוג הכיתה | חופשת קיץ בכל המגזרים | חופשות החגים במגזר היהודי | אביב במגזר הלא – יהודי | ימי בחירה על פי צרכים מיוחדים* (עד 6 ימים) | ||
| יולי | מחצית אוגוסט | סוכות | חנוכה ופסח | |||
| פיגור בינוני רב-בעייתי | כן | כן | כן | כן | כן | כן |
| פיגור קשה/עמוק/סיעודיים | כן | כן | כן | כן | כן | כן |
| פיגור בינוני מורכב | כן | כן | כן | כן | כן | כן |
| פיגור קל רב בעייתי | כן | לא | לא | לא | לא | לא |
| מעוכבי התפתחות (בגני ילדים) | כן | לא | לא | לא | לא | לא |
| בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים | ||||||
| סוג הכיתה | חופשת קיץ בכל המגזרים | חופשות החגים במגזר היהודי | אביב במגזר הלא – יהודי | ימי בחירה על פי צרכים מיוחדים* (עד 6 ימים) | ||
| יולי | מחצית אוגוסט | סוכות | חנוכה ופסח | |||
| פיגור בינוני רב-בעייתי | כן | כן | כן | כן | כן | כן |
| פיגור קשה/עמוק/סיעודיים | כן | כן | כן | כן | כן | כן |
* הערה:
ימי בחירה על פי צרכים מיוחדים: מסגרות של תלמידים בעלי לקויות קשות יכולות להוסיף ימי לימוד בחופשות חגים שאינן נכללות בטבלה, בהתחשב בצרכים המיוחדים של התלמידים. כך למשל, בפורים, בחול המועד פסח, בל"ג בעומר, בערב שבועות ובאסרו-חג שלו. סך כל ימי הלימוד הנוספים לא יעלה על שישה ימים בשנה.
ימי בחירה על פי צרכים מיוחדים: מסגרות של תלמידים בעלי לקויות קשות יכולות להוסיף ימי לימוד בחופשות חגים שאינן נכללות בטבלה, בהתחשב בצרכים המיוחדים של התלמידים. כך למשל, בפורים, בחול המועד פסח, בל"ג בעומר, בערב שבועות ובאסרו-חג שלו. סך כל ימי הלימוד הנוספים לא יעלה על שישה ימים בשנה.
|
|
|
הארכת מסגרת הלימודים -
"יום שהות ארוך" (מועדונית)
|
משרד הרווחה החליט להאריך את שעות השהות של חלק מתלמידי החינוך המיוחד הלוקים בפיגור שכלי ברמות תפקוד סיעודי, טיפולי או בעיות התנהגות קשות כדי לאפשר לבני משפחתם לנהל אורח חיים תקין ככל האפשר. מסגרת זו נקראת "יום שהות ארוך". |
מי זכאי?
תלמידים הלומדים בחינוך המיוחד, אשר גרים בבית הוריהם, והם ברמות תפקוד סיעודי, טיפולי או בעיות התנהגות קשות.מהי ההטבה?
- מסגרת יום שהות ארוך מופעלת על ידי משרד הרווחה, להמשך יום הלימודים הרגיל המופעל על ידי משרד החינוך. המסגרת פועלת מהשעה 14:30 ועד 19:00. זמן הסיום כולל שעת ההסעה וליווי.
- מסגרת יום שהות ארוך הינה מעין "מועדונית", ופועלת כהמשך ליום הלימודים. מהות הפעילות הינה חינוכית, שיקומית וחברתית, וכוללת פעילות העשרה וטיפולים פארה-רפואיים.
- מסגרת יום שהות ארוך יכולה להיות באותו בית-ספר שהתלמיד לומד בו, או במסגרת אחרת.
למי פונים?
ההפניה למסגרת יום שהות ארוך נעשית באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית ובאישור האגף לטיפול באדם המפגר בקהילה במשרד הרווחה.האם ההורים משתתפים בתשלום?
משרד הרווחה מממן את השהות של הילד במסגרת יום שהות ארוך. יחד עם זאת, נדרשת השתתפות הורים, על פי טבלת זכאות שניתן לקבל במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.|
|
המסגרת פועלת על פי שנת הלימודים של משרד החינוך, בכל השנה, חמישה ימים בשבוע. החופשות תואמות את החופשות שבמסגרות החינוך המיוחד, ברמות הפיגור הקשה והבינוני. |
הסעה וליווי ממקום המגורים למסגרת החינוך וממנה
|
מי זכאי?
- להסעה זכאי ילד הלומד במסגרת החינוך המיוחד, שזכאותו לחינוך מיוחד נקבעה על ידי ועדת השמה.
- לליווי זכאי ילד בעל פיגור עמוק (סיעודי), בעל פיגור קשה או בינוני. כמו כן זכאי לליווי ילד ש"ועדת חריגים" של משרד החינוך קבעה את זכאותו.
מהי הזכאות?
ההסעה
ההסעה מיועדת להסעת הילדים ממקום מגוריהם, או ממקום הסמוך למקום המגורים, אל בית-הספר ובחזרה במשך שנת הלימודים ובהתאם לשעות הלימודים במסגרת שבה הם לומדים.הזכות להסעה היא רק אל המוסד החינוכי שאליו שובץ הילד על ידי ועדת השיבוץ המקומית.
הליווי
לליווי בהסעה למסגרת החינוך המיוחד (בנוסף לנהג), זכאי:- ילד שאופיין בוועדת ההשמה כילד עם פיגור עמוק (סיעודי), פיגור קשה, או פיגור בינוני.
- ילד שנמצא זכאי לליווי על ידי ועדת חריגים של משרד החינוך.
האם ניתן לערער?
במקרה של חילוקי דעות בין ההורים לרשות המקומית לעניין הזכאות להסעה, רשאים ההורים לפנות לוועדת חריגים של משרד החינוך.מי מסיע ומי מלווה בהסעות?
- האחריות לביצוע ההסעות והליווי של תלמידי החינוך המיוחד בהסעות מוטלת על הרשות המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד.
- תפקידי המלווה בהסעה:
| • | המלווה צריך להיות נוכח לכל אורך מסלול ההסעה. |
| • | ברשות המלווה צריכה להיות רשימה מסודרת של התלמידים המוסעים בהסעה, שכוללת את שמותיהם, כתובתם, מספרי הטלפון של ההורים ושל המסגרת החינוכית ונקודות האיסוף וההורדה. |
| • | המלווה צריך לסייע לתלמידים לעלות ולרדת מהרכב, בדיוק בנקודות האיסוף שהוחלט עליהן מראש. |
| • | המלווה צריך לשבת בפתח הרכב. |
| • | המלווה צריך להקפיד על כניסה מסודרת לרכב ולוודא שכל המוסעים עלו. |
| • | במהלך הנסיעה המלווה צריך להקפיד כי כל הנוסעים חגורים כראוי ולא מוציאים ראש וידיים מן החלונות. |
| • | המלווה צריך להקפיד כי התלמידים ירדו מההסעה בנקודת ההורדה שסוכמה מראש וכי אינם צריכים לחצות כביש. |
| • | בסיום ההסעה המלווה צריך לבדוק שלא נשארו תלמידים ברכב או במסגרת החינוכית. |
| • | המלווה צריך לדווח למנהל המסגרת החינוכית על כל תופעה חריגה. |
מהו רכב בטיחותי?
- מה צריך להיות ברכב שבו נוסעים ילדים נכים, הנזקקים לעגלת נכים (כיסא גלגלים) או למכשירים אורתופדיים?
| • | מתקן להרמת עגלת נכים. |
| • | אמצעי ריתום לכל נוסע במושב ולעגלות הנכים. |
| • | רצפה שבה המהדקים המתאימים להצמדת מושבים פריקים ועגלות נכים. |
| • | משענות ראש למושבי הנכים או לעגלות הנכים. |
| • | ידיות מרופדות במושבי הנכים. |
| • | מראות המאפשרות לנהג לראות את הנוסעים ברכב. |
| • | מזגן ומתקן לחימום פנים הרכב. |
| • | ציוד לעזרה ראשונה. |
| • | שתי דלתות לפחות. |
| • | אמצעי לקשר (אפשרי טלפון נייד). |
- מה צריך להיות ברכב שבו נוסעים ילדים נכים שאינם נזקקים לעגלת נכים או למכשירים אורתופדיים?
| • | מושבים קבועים לנכים. |
| • | אמצעי ריתום לכל נוסע ברכב. |
| • | משענות ראש בכל מושבי הרכב. |
| • | ידיות מרופדות בכל מושבי הנוסעים. |
| • | מראות המאפשרות לנהג לראות את הנוסעים ברכב. |
| • | מזגן ומתקן לחימום פנים הרכב. |
| • | ציוד לעזרה ראשונה. |
| • | שתי דלתות לפחות. |
| • | אמצעי לקשר (אפשרי טלפון נייד). |
רשימות
לקבלת רשימות מסגרות החינוך המיוחד, ניתן לפנות למרכז אקים ישראל, בטל' 03-7662222.- משרד החינוך האגף לחינוך המיוחד – www.education.gov.il/special
רשימת בתי-הדין לעניינים מנהליים:
| בית-המשפט המחוזי באר-שבע |
| כתובת: רח' התקווה 5, באר-שבע טלפון: 08-6470444 פקס: 08-6470404 |
| בית-המשפט המחוזי חיפה |
| כתובת: רח' פלי"ם 12, חיפה טלפון (מרכזיה): 04-8698000 פקס: 04-8698701 |
| בית-המשפט המחוזי ירושלים |
| כתובת: רח' צאלח א-דין 40, ירושלים טלפון: 02-6497799 פקס: 02-6281284 |
| בית-המשפט המחוזי נצרת |
| כתובת: עלית, כיכר יצחק רבין, נצרת טלפון: 04-6593333 פקס:04-6087533 |
| בית-המשפט המחוזי תל-אביב |
| כתובת: רח' ויצמן 1, תל אביב טלפון: 03-6926211 פקס: 03-6072859 |