מסגרות הדיור עבור אנשים עם פיגור שכלי

מי זכאי?

אדם עם פיגור שכלי, אשר ועדת אבחון קבעה כי דרך הטיפול בו היא על ידי השמתו במסגרת דיור חוץ ביתי.

מהי הזכאות?

מגורים במסגרות דיור שונות, בהתאם לצרכיו השונים והמשתנים של האדם עם הפיגור השכלי. כל מסגרות המגורים נמצאות בפיקוח של משרד הרווחה.

סוגי המגורים מחוץ לבית המשפחה

משפחת אומנה:
משפחת אומנה היא תחליף זמני למשפחה הטבעית של האדם ואינה באה במקומה.
משפחת אומנה נועדה בעיקר לילדים בגיל צעיר, אשר הוריהם מתקשים בטיפול בהם. על משפחת האומנה להקנות לילד עם הפיגור המתגורר עימה, כמו לילדיה שלה, את החוויות הקשורות בחיי משפחה תקינים, התורמות ליכולתו לקיים קשרים רגשיים וחברתיים.
ההורים הטבעיים ממשיכים להישאר הדמויות החשובות בחיי הילד, ולכן הטיפול בילדים מהווה חלק בלתי נפרד של העבודה עם משפחת האומנה.

משרד הרווחה, באמצעות עמותות הפועלות מטעמו, מדריך ומלווה את משפחות האומנה. משפחות האומנה מקבלות ממשרד הרווחה תמורה כספית עבור הטיפול בילד.

מסגרות דיור בקהילה:

• מסגרות דיור בקהילה מיועדות לאנשים עם פיגור שכלי, אשר מסוגלים להשתלב בקהילה וליהנות משירותיה.
• מסגרות הדיור בקהילה שמות את הדגש על שילוב הדיירים בפעילות חברתית, פעילות פנאי והעשרה ופעילויות לשיפור מיומנויות חברתיות. הדיירים במסגרות הקהילתיות עושים שימוש במגוון השירותים הקהילתיים, כגון מרפאה, מתנ"ס, תחבורה ציבורית ועוד.

• דירות, בתים קבוצתיים, הוסטלים.
• מסגרות הדיור בקהילה מופעלות על ידי גופים ציבוריים (עמותות הפועלות ללא מטרות רווח) או על ידי גופים פרטיים (אנשים או חברות הפועלות למטרות רווח).
• מסגרות הדיור בקהילה ממומנות על ידי משרד הרווחה באמצעות תשלום למסגרות המכונה "דמי החזקה". דמי ההחזקה משולמים בהתאם למספר הדיירים הגרים בכל מסגרת. משרד הרווחה הוא הגוף שמפקח ואחראי על טיב הטיפול שהדיירים מקבלים במסגרות הדיור.

מעונות פנימייה:

• מסגרת דיור אשר מקיפה בתוכה את כל תחומי החיים של האדם עם הפיגור השכלי, השוהה בהם, ובכלל זה תעסוקה, שירותי רפואה, שירותים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, שירותים פארה-רפואיים ועוד.
• מעונות הפנימייה מופעלים על ידי גופים ציבוריים (עמותות הפועלות ללא מטרות רווח) או על ידי גופים פרטיים (אנשים או חברות הפועלות למטרות רווח) ועל ידי המדינה (מעונות ממשלתיים).
• מסגרות הדיור במעונות הפנימייה ממומנות על ידי משרד הרווחה באמצעות תשלום למסגרות המכונה "דמי החזקה". דמי ההחזקה משולמים בהתאם למספר הדיירים הגרים בכל מסגרת. משרד הרווחה הוא הגוף שמפקח ואחראי על טיב הטיפול שהדיירים מקבלים במסגרות הדיור.

חזור לתחילת העמוד

מהו התהליך הנדרש לצורך העברה למסגרת דיור

חוץ ביתי?

איך פונים?

• המעבר ממגורים בבית המשפחה למסגרת דיור חוץ ביתי יכול להיות ביוזמת המשפחה או ביוזמת שירותי הרווחה.
  • ביוזמת המשפחה:
  תהליך העברה של אדם עם פיגור שכלי מבית המשפחה למסגרת דיור חוץ ביתי מתחיל בפנייה למחלקת הרווחה ברשות המקומית לצורך הפניה לוועדת אבחון במשרד הרווחה.
  • ביוזמת פקיד הסעד ברשות המקומית:
  במקרה שנשקפת סכנה תכופה לאדם עם הפיגור או לזולתו, חוק הסעד מקנה לפקיד הסעד את האפשרות לנקוט את כל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה - אף ללא הסכמת האדם עם הפיגור או האחראי עליו.
  במקרה שפקיד הסעד מחליט, עקב מצב חירום, להוציא אדם עם פיגור שכלי מרשות האחראי, הוא חייב לקבל את אישור בית-המשפט לכך בתוך שבעה ימים.

מהו אופן הטיפול בפנייה?

שלב א': ועדת אבחון

• ועדת האבחון תמליץ על סוג מסגרת המגורים המתאימה ביותר - מגורים בקהילה או במסגרת של מעון פנימייה.
• על פי חוק הסעד (טיפול במפגרים), ועדת האבחון חייבת לתת עדיפות לדיורו של האדם עם הפיגור השכלי בקהילה.
• המשפחה רשאית לערער על החלטת ועדת האבחון בעניין סוג הדיור המתאים ביותר (לפירוט בעניין הערעור על ועדת האבחון - ראו בפרק 1).

שלב ב': ועדת השמה

• לאחר קביעת ועדת האבחון בעניין סוג המסגרת המתאימה ביותר - עובר הדיון בעניינו של האדם עם הפיגור לוועדת השמה מחוזית של משרד הרווחה. תפקידה של ועדת ההשמה הוא לקבוע איזו מסגרת מסוימת מתאימה ביותר לדייר. ההשמה מתבצעת על פי מקום המגורים של הדייר ושל בני משפחתו ובהתחשב ברמת הפיגור והתפקוד של הדייר ובהתאמתו לאוכלוסיית המסגרת.
• ככלל, ניתנת למשפחה של הדייר האפשרות לבחור מבין כמה מסגרות המומלצות על ידי ועדת ההשמה.

לאחר הקביעה של ועדת ההשמה, מובא עניינו של הדייר בפני ועדת קבלה של המסגרת עצמה, המורכבת ממנהל המסגרת, רופא ועובד סוציאלי.

הדיון בוועדת הקבלה

הדיון בוועדת הקבלה נעשה בנוכחות המועמד עצמו (הדייר) והוריו (או האפוטרופוס), הגורם הטיפולי המפנה ונציג המסגרת שבה נמצא המועמד (מסגרת יומית או מסגרת חוץ ביתית).

לוועדת הקבלה יוגשו המסמכים הבאים:
    1) דו"ח סוציאלי מעודכן.
    2) אבחון עדכני והחלטת ועדת האבחון.
    3) חוות-דעת רפואית על מצבו הרפואי והנפשי של המועמד.
    4) דו"ח תפקודי מהמסגרת היומית שבה נמצא המועמד, או ממסגרת הדיור החוץ ביתי ממנה הוא מגיע.
    5) אישור על מינוי אפוטרופוס - אם המועמד מעל גיל 18 .
    6) כל מסמן רלוונטי אחר.

החלטת ועדת הקבלה תינתן בכתב על ידי מנהל המסגרת לכל חברי ועדת הקבלה ולגורם הטיפולי.

חזור לתחילת העמוד

מהן הזכויות והחובות במסגרת דיור חוץ ביתי?

דיור במשפחת אומנה

הזכויות והחובות של ההורים הטבעיים:

• ההורים הטבעיים נשארים האפוטרופוסים הטבעיים של הילד עם הפיגור השכלי, אלא אם בית-המשפט קבע אחרת.
• ההורים זכאים לקבל טיפול ועזרה לשם הכנת החזרת ילדם לביתם, וכן לגבי יתר הילדים הנשארים בבית.
• ההורים רשאים להביע את עמדתם לגבי סוג החינוך הרצוי עבור ילדם (דתי, מסורתי או חילוני) ומתחשבים בכך במידת האפשר.
• ההורים זכאים לקבל מידע שוטף על התקדמות ילדם במשפחת האומנה.
• ההורים חייבים להשתתף בהוצאות שהיית הילד במשפחת האומנה, בהתאם למבחני הכנסה.
• ההורים אחראים למצב בריאותו של ילדם וצריכים לתת את הסכמתם במקרה של צורך בהתערבות רפואית פולשנית.

דיור בקהילה או במעון פנימייה

חובות משרד הרווחה והרשות המקומית
(מכונות בהסכם ההורים "הרשות")

לפקח ולדאוג:

• לשלומו הגופני והנפשי של הדייר (המכונה בהסכם ההורים "הנזקק") ולכך שיקבל טיפול רפואי כנדרש.
• כי יתקיימו במסגרת תנאים נאותים להחזקתו.
• לקביעת תוכנית חינוכית ושיקומית אישית, בהתאם לצרכיו של הדייר, תוך מתן הזדמנות לאחראי (הורה או אפוטרופוס) להביע את דעתו. התחשבות בכל משאלה סבירה של האחראי.
• לפני קבלת החלטה בעניינו של הדייר, לשמוע את דעתו, אם הדבר אפשרי מחמת מוגבלותו.
• להעמיד את התיק הרפואי של הדייר לרשות האחראי לעיון ולצילום.

תוכנית קידום אישית

לא יאוחר משלושה חדשים לאחר כניסת הדייר למעון, ייעשו סידורים מתאימים לקביעת תוכנית קידום אישית עבורו. התוכנית תורכב בידי צוות שיכלול את מנהל המעון, רופא המעון, הרכז החינוכי ואם-הבית. התוכנית תיבדק לפחות פעם בשנה בידי הצוות הנ"ל בהשתתפות המפקח על המעון.

חובות ההורה או האפוטרופוס של הדייר
(מכונים בהסכם ההורים "האחראי")

• אם הדייר בן פחות מ-18: בכל תקופת שהותו של הדייר במסגרת - להשתתף בדמי ההחזקה, בהתאם לכללי הזכאות שנקבעו על ידי משרד הרווחה.
• אם הדייר מעל גיל 18: להעביר לרשות 80% מסכום קצבת הנכות שמקבל הדייר מהמוסד לביטוח לאומי.
• להמציא למסגרת את מסמכי הרישום של הדייר בקופת-החולים שבה הוא רשום.
• להמציא לרשות, ביום החתימה על ההסכם, ופעם בשנה בהתאם לדרישת הרשות, הצהרה בכתב על הכנסות הדייר בשנה הקודמת. אם האחראי חייב במזונות הדייר, עליו להמציא הצהרה גם על הכנסותיו שלו.
• להודיע לרשות על כל שינוי כתובת, ואם ניתן עוד לפני מועד השינוי.
• אם האחראי יוצא לחו"ל, עליו להודיע לרשות על כתובת הימצאו ולמסור פרטים על האדם שהסכים לדאוג לדייר כל זמן היעדרו מהארץ.
• לבקר את הדייר במסגרת לפחות פעם בחודש.
• לפעול למינוי אפוטרופוס לדייר אשר גילו מעל 18 שנים.

העברה ממסגרת למסגרת ביוזמת הרשות

הרשות מוסמכת להעביר את הדייר ממסגרת דיור אחת לאחרת אך ורק באחד מן המקרים הבאים:

• הרשות קבעה שהדייר אינו מתאים עוד למסגרת שבה הוא נמצא.
• המסגרת שבה נמצא הדייר נסגרה.
• מספר המקומות לשהייה במסגרת צומצם, לפי שיקול דעת הרשות.
• נשקפת סכנה מיידית לשלומו הגופני או הנפשי של הדייר, או שנשקפת ממנו סכנה לאחרים.

הליך ההעברה ממסגרת למסגרת:

• הרשות צריכה לשלוח לאחראי הודעה על כוונתה להעביר את הדייר למסגרת אחרת בדואר רשום 30 ימים לפני מועד העברה, או פחות, אם הנסיבות יחייבו זאת.
  אם נסיבות ההעברה הן סכנה מיידית לשלומו הגופני או הנפשי של הדייר, או סכנה ממנו לאחרים, רשאית הרשות להודיע לאחראי בעל-פה על הכוונה להעביר את הדייר, ומייד לאחר ההעברה - להודיע לאחראי בכתב.
• אחראי המתנגד להעברה רשאי להביא את התנגדותו בתוך 15 יום מקבלת ההודעה לפקיד הסעד או למנהל המסגרת, אשר יעביר את ההתנגדות לפקיד הסעד. פקיד הסעד יביא את ההתנגדות בתוך 15 יום לוועדת אבחון והיא תכריע במחלוקת. אחראי המתנגד להחלטת ועדת האבחון, רשאי להביא את התנגדותו בפני ועדת ערר (לעניין ועדות ערר - ראו פרק 1).
• אם החלטת ההעברה נתקבלה משום שהדייר אינו מתאים למסגרת, או שמספר המקומות במסגרת צומצם, והאחראי הודיע על התנגדותו - הדייר לא יועבר למסגרת אחרת כל עוד ועדת האבחון לא אישרה את ההעברה.
• העברה של הדייר ממסגרת למסגרת צריכה להיות מלווה בתוכנית טיפולית מתאימה שהכין הצוות המקצועי של המעון שהדייר עוזב, ושאושרה על ידי מנהל המסגרת שאליה הוא עובר.

העברה ממסגרת למסגרת ביוזמת האחראי:

• דייר יכול לעבור ממסגרת למסגרת לפי בקשתו או לפי בקשת האחראי ובהסכמת הרשות.
• אם הרשות לא מסכימה לבקשה, תובא התנגדותה בתוך 30 יום לידיעת פקיד הסעד. פקיד הסעד יביא את ההתנגדות האמורה בתוך 15 ימים לפני ועדת אבחון והיא תכריע במחלוקת.
• אחראי המתנגד להחלטת ועדת האבחון, רשאי להביא את התנגדותו בפני ועדת ערר (לעניין ועדות ערר - ראו פרק 1).

טיפולים רפואיים במסגרת הדיור

המסגרת צריכה לדאוג לביצוע בדיקות רפואיות, וכן טיפול רפואי או נפשי שוטף, או טיפול אחר הדרושים לשמירת שלומו הנפשי או הגופני של הדייר או לקידומו ולשיקומו, לפי שיקול דעת המטפל המתאים.
הרשות חייבת לדאוג לכך שמנהל המסגרת או הרופא יודיעו לאחראי בכתב, בתוך שלושה ימים מיום תחילת הטיפולים הבאים:

• כל טיפול רפואי מחוץ למסגרת.
• הפניה לחדר מיון או למרפאה מקצועית, לרבות פסיכיאטרית, והטיפול שניתן בהם.
• כל התחלה או שינוי בטיפול תרופתי כרוני.
• כל טיפול רפואי שניתן עקב חבלה.

אם הרופא המטפל סבור כי תחילת הטיפול לא תפגע בשלומו של הנזקק, הטיפול יינתן לאתר שניתנה לאחראי הזדמנות להביע את דעתו בעל-פה או בכתב.

במקרה של חילוקי דעות לגבי הטיפול הרפואי:

במקרה שהאחראי חולק על הטיפול הרפואי שמקבל הדייר במעון - האחראי רשאי לפנות לרופא הראשי של האגף לטיפול באדם המפגר, במשרד הרווחה והוא שיכריע במחלוקת.

חזור לתחילת העמוד

הקשר בין ההורים/האפוטרופוסים למסגרת הדיור

החוץ ביתי

• ההורה או האפוטרופוס (הנקרא "האחראי") נשאר גורם חשוב ומשמעותי בחייו של האדם עם הפיגור השכלי גם עם המעבר למסגרת הדיור החוץ ביתי. ככלל, הצוות במסגרת הדיור חייב להתייעץ ולשתף את האחראי בנושאים הקשורים לחייו של הדייר במסגרת, ובהם:
  • בהכנת תוכנית הקידום האישית- הצוות במסגרת חייב לתת לאחראי הזדמנות להביע את עמדתו, ועל המסגרת להתחשב בכל משאלה סבירה שלו.
  • העברת הנזקק ממעון למעון - המסגרת חייבת להודיע על כך מראש לאחראי, ולתת לו אפשרות להתנגד להעברה ולהביא את עמדתו בפני ועדת אבחון.
  • האחראי רשאי לבקש את העברת הדייר למסגרת אחרת, ולבקש החלטה של ועדת האבחון בעניין.
  • המסגרת חייבת ליידע את האחראי בכל טיפול רפואי שאינו טיפול שוטף ושגרתי שניתן לדייר, וחייבת לשמוע את דעתו בטרם יינתן הטיפול, אם הדבר אפשרי מבחינה רפואית.
  • האחראי רשאי לעיין ולצלם את התיק הרפואי של הדייר.

מנהלי המסגרות חייבים:

• לקבוע שעות קבלה קבועות לשיחה בין האחראי לצוות המקצועי של המסגרת. מטרות השיחה הן לברר תלונות ובקשות, לתת מידע ולברר בעיות טיפוליות וחינוכיות.
• לאפשר לאחראי לבקר את הדייר במסגרת בכל עת שירצה, בתנאי שהדבר אינו מפריע לפעילות המסגרת והדייר.
• לכנס אסיפת הורים כללית לפחות פעם בשנה. אסיפות כלליות אחרות יכונסו גם לפי דרישת ועד ההורים במעון או ועד ההורים הארצי (ראו פירוט בהמשך).

החלטות של האחראי לבדו:

• ישנן החלטות שההורה או האפוטרופוס ("האחראי") חייב לקבל בעצמו, גם כאשך האדם עם הפיגור נמצא במסגרת דיור חוץ ביתי:
  • חתימה על הסכמה לביצוע ניתוח, או כל פעולה כירורגית אחרת שיש המלצה רפואית לבצעה ודורשת חתימה.
  • אישור יציאה לחוץ לארץ.
  • אישור על חשיפה או הופעה בכלי התקשורת.

ועד הורים

ועד הורים של המסגרת

• בכל מסגרת ייבחר ועד הורים.
• ועד ההורים הוא הגוף המייצג את כל ההורים של הדיירים במסגרת כלפי הנהלת המסגרת, כלפי ועד ההורים הארצי וכלפי גופים אחרים הקשורים למסגרת.
• ועד ההורים נבחר לתקופה של שלוש שנים באסיפה כללית של המסגרת.
• ועד ההורים אמור להיפגש עם מנהל המסגרת לפחות אחת לחודש.
• ועד ההורים רשאי לבקר במסגרת בכל עת כדי לוודא פעילות תקינה של המסגרת.
• בפועל פועלים ועדי הורים ברובם המכריע של מעונות הפנימייה אך אינם פועלים במסגרת הדיור בקהילה.

ועד הורים ארצי

ועד ההורים הארצי הוא הגוף הנבחר על ידי ההורים בכל הארץ. תפקידו לפקח ולוודא טיפול נאות באנשים עם הפיגור החיים במסגרות הדיור החוץ ביתי, וכן ליזום ולפתח פרויקטים תוך שיתוף פעולה עם הגורמים הממשלתיים.
חברי הוועד נבחרים פעם בשלוש שנים על ידי האסיפה הכללית של ההורים. כחבר הוועד הארצי יכול להיבחר מי שהוא חבר בוועד ההורים של אחד המעונות.

חזור לתחילת העמוד

תשלום עבור השהייה במסגרת הדיור

• ההורים חייבים להשתתף בהוצאות החזקת ילדם במסגרת. חובה זו נובעת מחובתם של הורים לילדים עד גיל 18, על פי חוק, במזונות של ילדיהם.
• גובה ההשתתפות נקבע על פי מפתח הכנסה, המופיע בטבלה הנמצאת במחלקת לשירותים חברתיים ברשות המקומית. סידורי התשלום נעשים באמצעות הרשות המקומית וזכותם של ההורים לראות את הטבלה.

הנחות:

• משפחה שיש לה שני ילדים או יותר השוהים במסגרת, זכאית להנחה של 25% מדמי ההשתתפות לכל ילד, כל עוד סכום ההשתתפות עבור כל ילד לא יהיה נמוך מסכום ההשתתפות המינימאלי המופיע בטבלה.
• חשוב להבהיר: הטבלה מפרטת את השתתפות ההורים בהתאם לרמת הכנסתם, והסכום לתשלום אחרי ההנחה לא יפחת מהסכום הנמוך ביותר לתשלום (סכום אותו התשלום ברמת ההכנסה הנמוכה ביותר).
• משפחה חד-הורית זכאית להנחה של 50% לכל ילד, כל עוד סכום ההשתתפות עבור כל ילד לא יהיה נמוך מסכום ההשתתפות המינימאלי המופיע בטבלה. החישוב לגבי משפחה חד-הורית יהיה כאילו היא מונה נפש נוספת אחת. לגבי הטבלה - ראו למעלה.

לדיירים מעל גיל 18:

• ככלל, ההורים אינם מחויבים בהשתתפות בדמי ההחזקה במסגרת, שכן מעל גיל 18 אין ההורים מחויבים בתשלום מזונות לילדם.
• דיירים שיש להם הכנסות נוספות שלא מעבודה, יכולים להיות מחויבים בסכום השתתפות נוסף בגובה של מחצית ההכנסה הנוספת של הדייר, כל עוד הסכום שייוותר בידו לשימושו האישי לא יהיה נמוך מנקודת זיכוי אחת. בכל מקרה, הסכום הכולל של ההשתתפות (80% מקצבת הנכות והסכום המועבר בשל ההכנסה הנוספת) לא יעלה על תעריף ההחזקה במסגרת שבה נמצא הדייר.

חזור לתחילת העמוד

מהם השינויים בקצבאות ובגמלאות הביטוח הלאומי

עם המעבר למסגרת דיור חוץ ביתי?

שינויים בגמלת ילד נכה - לילד עד גיל 18

גמלת ילד נכה נשללת לחלוטין, עם המעבר למסגרת דיור חוץ ביתי.

שינויים בקצבת נכות - לאדם מעל גיל 18

קצבת הנכות, ששולמה על ידי המוסד לביטוח לאומי לאדם עם הפיגור השכלי אשר התגורר בבית הוריו, מתחלקת כך:
    • 50% מקצבת הנכות מועברים ישירות למשרד הרווחה - למימון חלק מדמי ההחזקה במסגרת הדיור.
    • 20% מקצבת הנכות נשארת בידי האפוטרופוס של הדייר - לצורך שמירת הקשר שבין האפוטרופוס לבין הדייר.
    • 30% מקצבת הנכות עוברת לקרן מיוחדת (הנקראת קרן 30%) - לשיפור רווחת הדיירים במסגרת הדיור השונות.

שינויים בגמלת שירותים מיוחדים - לאדם מעל גיל 18

גמלת השירותים המיוחדים נשללת לחלוטין עם המעבר למסגרת דיור חוץ ביתי. מסגרת הדיור אמורה לספק לדייר את כל צרכיו גם מהיבט זה.

שינויים בגמלת ניידות

אדם הנמצא במסגרת דיור חוץ ביתי יכול להמשיך ולקבל גמלת ניידות לחסרי רכב, בתנאים הבאים:

• בוגר שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 100% או קטין שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 80%.
• הדייר יוצא מהמוסד ברכב לכל הפחות 6 פעמים בחודש למטרות עבודה, לימודים, פעילות חברתית.
• אין גוף הנושא בהוצאות יציאותיו של הדייר מהמוסד. כלומר, הדייר יוצא מהמוסד שלא במסגרת הפעילות של המסגרת הממומנת על ידי משרד הרווחה.
• הדייר זכאי לגמלה לשירותים מיוחדים, או לגמלת ילד נכה אך אינו מקבל את הגמלה משום שהוא שוהה במסגרת דיור חוץ ביתי.

חזור לתחילת העמוד

רשימות

חזור לתחילת העמוד