בשבעה בנובמבר 2010 החלה קבוצת ההורים לפעול במועדון "אור אקים "במלון הגליל בנתניה. הקבוצה מנתה 12 משתתפים והתקיימו עד כה 14 מפגשים.

רוב ההורים היו הורים לצעירים (עד גיל 21) הנמצאים בבית, אך היו גם משתתפים שילדיהם מחוץ לבית, ושהכאב שהביעו על כך ש"ויתרו" על הילד היה לא פשוט כלל. למרות שברור היה להם שבמצב של ילדם לא יכלו להחזיקו בבית.

לא מעט מההורים היו הורים לשני ילדים עם לקויות (פיגור, בעיות שמיעה ועוד) ולמרות השונות בגילאים, בהשכלה, במצב המשפחתי, מצאו שפה משותפת ועברו תהליכי הקשבה והעצמה בקבוצה.

המשתתפים בקבוצה עברו תהליכים של נגיעה בכאב הפרטי על הולדת ילד פגוע, כמו גם התייחסות לשמחה שהביא ילד כזה לחייהם. רובם דיברו על המשמעות הגדולה שהוא נותן לחייהם, ואיך על הרקע של ההתמסרות לו נשכחים "האחים הבריאים".

העלו את הקשיים מול בני הזוג, מול המשפחה המורחבת שמנסה לשכנע "להכניס למוסד" ומתעלמת מהילד המוגבל כאילו איננו קיים, ובסיום כל מפגש דיווחו על למידה והקלה. הן מתוך שותפות הגורל והן מהמקום שרואה את הדברים אחרת בעקבות הבאתם לקבוצה והדיון בהם.

עם סיום המפגשים הודו החברים במילים נרגשות עד מאוד לסניף אקים נתניה על קיום הקבוצה ולמנחה , וסיפרו עד כמה הייתה משמעותית עבורם, הן במתן תמיכה, הן במתן תשובות ומידע רלוונטי לנושאים הקשורים לסוגיות החיים של האדם עם הפיגור השכלי, וגם בשינוי התנהגות בפועל מול הילד והמשפחה. .
אחת המשתתפות אמרה: "הייתי בהרבה קבוצות לאורך השנים, אבל קבוצה כזו- לא הייתה."
במהלך הקבוצה המנחה השתמשה בטכניקות של ביביולתרפיה, קלפים טיפוליים ועוד. ד"ר דליה מאיר הרצתה למשתתפים בהתנדבות ולימדה אותם להשתמש בכלי של "דמיון מודרך".